בַּוַעָדָהּ לִשְׁעוֹת לִוּוּי מִשְׂרַד הַבִּטָּחוֹן

בַּוַעָדָהּ לִשְׁעוֹת לִוּוּי מִשְׂרַד הַבִּטָּחוֹן \ דפנה פלדמן

בְּאוּלַם הַהַמְתָּנָה עַשְׂרוֹת לוֹחֲמִים

נִצּוֹלֵי מִלְחָמוֹת מִשְּׁנוֹת הַשִּׁבְעִים

הַשְּׁמוֹנִים וְהַתִּשְׁעִים.

כְּמוֹ פְרִיק שׁוֹאוֹ שֶׁל אֵלּוּ שֶׁנּוֹתְרוּ בַּחַיִּים

בְּכּׅסְאוֹת גַּלְגַּלִּים, קְטוּעֵי אֵבָרִים אוֹ עִוְּרִים.

אֲנִי עַל סַפְסָל עִם אַבָּא יוֹשֶׁבֶת

וְהַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה שֶׁבִּי חוֹשֶׁבֶת

שֶׁאִם הָיִיתִי מְחַבֶּרֶת

אֶת הַנּוֹכְחִים בֵּינֵיהֶם

הָיָה נִשְׁאָר בְּאוּלַם הַהַמְתָּנָה

רַק נִצּוֹל אֶחָד שָׁלֵם.

יָשַׁבְנוּ מוּל רוֹפֵא זָקֵן וְחָמוּד

שֶׁשָּׁאַל אֶת אַבָּא, לָמָּה סִעוּד

וְאַבָּא עָנָה וְסִפֵּר עַל הַגְּדוּד

שֶׁהֻצַּב בּוֹ, שָׂם, בַּתְּעָלָה

וְאֵיךְ הַיָּד הִתְעוֹפְפָה

וְהִתְגַּלְגְּלָה

וּמֵאָז הוּא טָרוּד

מֶה עָלָה בְּגוֹרָלָהּ.

(הָרוֹפֵא רַק נָתַן בּוֹ

מַבָּט שֶׁל חֶמְלָה)

אָז לָקַחְתִּי פִּקּוּד וְהִתְחַלְתִּי לְסַפֵּר

שֶׁאֵינוֹ יַצִּיב וְנִשְׁעַן עַל קִירוֹת

וְאֵין לוֹ יָד מֵהַמִּלְחָמָה

וּבַשְּׁנִיָּה נִקְטְעוּ אֶצְבָּעוֹת

מִפִּגּוּעַ בְּצֻמַּת כִּסּוּפִים

"אָז אֵיךְ אַתָּה מִתְקַלֵּחַ?

אֵיךְ מְנַגֵּב בְּשֵׁרוּתִים?"

ואַבָּא עָנָה שֶׁהוּא כּוֹעֵס על אלֹהִים

וְעַל רַבִּי עֲקִיבָא וְהַמַּגֵּפָה

עַל שַׁמַּאי וְהִלֵּל

וְעַל כִּבּוּשׁ יְרוּשָׁלַיִם וְעָל  גָלוּת בָּבֶל

הַרְבֵּה טְרוּנְיוֹת  יֵשׁ לוֹ לָאֵל.

וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲצֹר אֶת הַבְּכִי

עַל מִי שֶׁהָיָה וְעוֹדֶנּוּ, אָבִי

שֶׁהָיָה לִי לְעֹגֶן וְחוֹף מִבְטָחִים

וְכָעֵת צָרִיךְ לְהַדְגִּים

אֵיךְ חִרְבּוּן מְנַגְּבִים.

בְּאוּלַם הַהַמְתָּנָה עֲשָׂרוֹת לוֹחֲמִים

נִצּוֹלֵי מִלְחָמוֹת מִשְּׁנוֹת הַשִּׁבְעִים

הַשְּׁמוֹנִים וְהַתִּשְׁעִים

אֲנִי עִם אַבָּא בֵּינֵיהֶם עוֹבֶרֶת

וְהַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה שֶׁבִּי חוֹשֶׁבֶת

שֶׁבְּקָרוֹב יַפְסִיקוּ לָבוֹא הַנֵּכִים

שֶׁל שְׁנוֹת הַשִּׁבְעִים

וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְקַצֵּץ תַּקְצִיבִים.