הַרְגָּשָׁה מֵקוֹנְיַאלִית \ דפנה פלדמן
הַנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן הָיָה עִם חֶבֶל הַטַּבּוּר. כָּרַכְתִּי אוֹתוֹ וְהוֹרַדְתִּי דּוֹפֵק.
מֶלְקָחַיִם שָׁאֲבוּ אוֹתִי בְּכֹּחַ מִחוּץ לִתְעָלַת הַלֵּדָה.
הַנִּסָּיוֹן הַשֵּׁנִי הָיָה עִם ווֹדְקָה וְכָמַהּ כְּחֻלִּים וּכְּתֻמִּים. שָׁכַבְתִּי בַּמִּטָּה וְהוֹרַדְתִּי דּוֹפֵק.
צִנּוֹר אָרֹךְ שָׁאַב אֶת תְּכוּלַת הָרָצוֹן הַמְּיֻחָל.
הַנִּסָּיוֹן הַשְּׁלִישִׁי יִהְיֶה עִם כֹּחַ הַכְּבִידָה בְּצֵרוּף עִקָּרוֹן הַהַתְמָדָה.
פִיזִיקָה הִיא מַדָּע מְדֻיָּק, שֶׁהַפַּעַם אַצְלִיחַ.