הַבַּת שֶׁלָּךְ

הַבַּת שֶׁלָּךְ\ דפנה פלדמן

אָז מָה הִיא הַבַּת שֶׁלָּךְ?

מָה לֹא בְּסֵדֶר אִתָּהּ?

הִיא אוֹטִיסְטִית? מְפַגֶּרֶת?

אַחֶרֶת?  שׁוֹנָה?

אָה, הִיא עַל הָרֶצֶף, תִּפְקוּד בֵּינוֹנִי?

כְּבָר הוֹצֵאת לָהּ נְכוּת בְּבִּטּוּחַ לְאֻמִּי?

וְאוּלַי הִיא בִּכְלָל מְעֻכֶּבֶת הִתְפַּתְּחוּת

אֵין סָפֵק, זֶה מַצָּב שֶׁדּוֹרֵשׁ הִסְתַּגְּלוּת

אוּלַי אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁעֲשִׂיתֶם הַכֹּל

אַךְ מָה לְגַבֵּי תֵּרַפְּיָה בְּמָחוֹל?

כְּדַאי שֶׁתִּצְטָרְפִי לִקְבוּצַת אִמָּהוֹת

תּוּכְלוּ לַחֲלֹק יַחַד אוֹתָן חֲוָיוֹת

יֵשׁ הָמוֹן טִפּוּלִים, אֶשְׁלַח לָךְ מֵידָע

וַאֲנִי מַכִּירָה אִמָּא שֶׁיֵּשׁ לָהּ יַלְדָּה…

דַּי !!!

כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תֵּרַפְּיָה, נִסִּיתִי

כַּמָּה טִפּוּלִים וּבְדִיקוֹת כְּבָר עָשִׂיתִי

תָּא לַחַץ שָׁנָה, שְׂחִיָּה עִם דּוֹלְפִין

גַּם קִיַּמְתִּי טֶקֶס לֵגֵּרוּשׁ שֶׁל הַגִּ'ין

יֵשׁ הָמוֹן אֶפְשָׁרוּיוֹת וְאֵין לָזֶה סוֹף

כְּבָר אֵינֶנִּי נָאִיבִית שֶׁהָאוֹטִיזְם יַחֲלֹף

לָמַדְתִּי לְהַתְאִים אֶת עַצְמִי לְעַצְמָהּ

לְהַנְמִיךְ צִפִּיּוֹת, לְקַבֵּל בְּחֶמְלָה

לְהַפְסִיק לְהַקְשִׁיב לְכָל הַקּוֹלוֹת

שֶׁיּוֹדְעוֹת 'בְּדִיּוּק' מָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת

לְהַפְסִיק לַחֲלוֹם שֶׁתִּהְיֶה אַחֶרֶת

וְלִרְצוֹת שֶׁרַק תִּהְיֶה מְאֻשֶּׁרֶת

אָז מָה הִיא הַבַּת שֶׁלָּךְ

מָה לֹא בְּסֵדֶר אִתָּהּ?

הִיא הַבַּת שֶׁלִּי

הִיא אוֹטִיסְטִית

וְזֶהוּ.

תּוֹדָה.