לְעוֹלָם לֹא

לְעוֹלָם לֹא \ דפנה פלדמן

אֶת הַשִּׁירִים שֶׁלִּי לֹא יִלְמְדוּ

לְעוֹלָם בְּשִׁעוּר לְסִפְרוּת

אֵין בָּהֶם מֵטַאֲפוֹרוֹת בִּכְלָל

וְאֵין בָּהֶם דּוּ מַשְׁמָעוּת

עַל הַשִּׁירִים שֶׁלִּי לֹא יִשְׁאֲלוּ

לְמָה הִתְכַּוֵּן הַמְּשׁוֹרֵר

כָּל אֶחָד מִשִּׁירַי הוּא פָּשׁוּט לְמַדַּי

וְאֵין עָלָיו מָה לְהַרְהֵר

אֶצְלִי בַּשִּׁירָה הַשְּׁכִינָה לֹא שׁוֹרָה

הִיא לֹא עָפָה, נוֹסֶקֶת, דּוֹאָה

יֵשׁ בָּהּ מְעַט מִדִּבְרֵי הַיָּמִים

מְגֻבֶּה בְּקַמְצוּץ נְבוּאָה

אֲנִי בְּשִׁירַי לֹא אֵלֵךְ בַּשָּׂדֶה

כְּמוֹ לֵאָה הַמְּשׁוֹרֶרֶת

בַּשִּׁירִים שֶׁלִּי הַשָּׂפָה הִיא פְּשׁוּטָה

אֶצְלִי אֲנִי סְתָם מִזְדַּיֶּנֶת

תֵּשֵׁב לָהּ כְּבוֹד הָָמַפְ"מַר בַּמִּשְׂרָד,

תִּקְרָא שִׁיר אֶחָד דֵּי מֻצְלָח

אַךְ אָז תַּעֲבֹר וְתִקְרָא שִׁיר אַחֵר

וְתַחְלִיט שֶׁהוּא סְתָם מְגֻחָךְ

אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלִּי לֹא יִלְמְדוּ

לְעוֹלָם לַבַּגְרוּת בְּסִפְרוּת

הוּא וַדַּאי יְשַׁמֵּשׁ כְּתוֹמֵךְ לְמַדַּף

אוֹ אוּלַי כְּטַפֵּט אוֹ קִשּׁוּט