מַטְרִיד

מַטְרִיד \ דפנה פלדמן

קָרָאתִי עַל בַּת שֶׁרָצְחָה אֶת אִמָּהּ

וְאָז בִּתְּרָה לִרְצוּעוֹת

לְוַדֵּא הֲרִיגָה, הִיא שָׂרְפָה הַגּוּפָה

וְחִלְּקָה בְּשַׂקִּית שֶׁל חֲנוּת

רָצָה הַגּוֹרָל, אוֹתוֹ בִּישׁ מַזָּל

וְהָיוּ לָקוֹחוֹת בַּחֲנוּת

מִלַּחַץ בַּמֹּחַ נָתְנָה לְלָקוֹחַ

שַׂקִּית עִם אִמָּה בְּטָעוּת

אֲנִי טִפּוּס לִיבְּרָאל, יָעִידוּ הַכְּלָל

לֹא שׁוֹפֶטֶת וְלֹא מְבַקֶּרֶת

יַחֲסֵי נְקֵבוֹת זֶה מַתְכּוֹן לְצָרוֹת

שֶׁכְּלָל אֵינֶנִּי מִתְיַמֶּרֶת

אַךְ דָּבָר אֶחָד, מַטְרִיד בִּמְיֻחָד

שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לִי מָנוֹחַ

אֵיזֶה חֵלֶק שֶׁל אִמָּא הָיָה

בַּשַּׂקִּית שֶׁנָּתְנָה לַלָּקוֹחַ