מָבוֹא לָפְּסִיכוֹלוֹג \ דפנה פלדמן
לִפְנֵי שֶׁאֲנִי צוֹנַחַת
וְנִדְבֶּקֶת אֶל סַפַּת הָעוֹר
יֵשׁ כַּמָּה עִנְיָנִים שֶׁכְּדַאי
וְחָשׁוּב שֶׁבֵּינֵינוּ נִסְגֹּר.
אֲנִי לֹא סוֹבֶלֶת צֵרוּפֵי מִלִּים
כְּמוֹ חֲצִי נֶחָמָה
אוֹ צָרוֹת שֶׁל עֲשִׁירִים.
וַאֲנִי לְבֶטַח אָקוּם וְאֶבְרַח
אִם תִּשְׁאַל
אֵיפֹה זֶה פּוֹגֵשׁ אוֹתָךְ.
וְאַל תְּבַקֵּשׁ לְדַיֵּק
וְאַל תְּנַסֶּה לְהָכִיל
וּלְנַסּוֹת לַעֲשׂוֹת לִי שִׁקּוּף
יִהְיֶה לֹא פָּחוֹת מִמַּשְׁפִּיל.
וְכֵן, אִמָּא שֶׁלִּי דָּפְקָה אוֹתִי
הִגַּעְתִּי לְזֶה כְּבָר לְבַד,
וְאִם תְּפוֹקֵק מוּלִי אֶצְבָּעוֹת
אַחְטִיף לְךָ בַּיָּד.
אֶפְשָׁר אוּלַי כּוֹס מַיִם?
מִתְיַבֵּשׁ לִי הַגָּרוֹן.
וְלָמָּה אַתָּה פִּתְאוֹם, מִסְתַּכֵּל
עַל הַשָּׁעוֹן?.
אָה, נִגְמַר?
חָלְפָה כְּבָר שָׁעָה?
חֲמֵשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים?
מְזֻמָּן אוֹ הַמְּחָאָה?
אֲנִי בֶּאֱמֶת מְקַוָה דּוֹקְטוֹר
שֶׁשָּׁבוּעַ הַבָּא תִּתְנַהֵל אַחֶרֶת.
לֹא בָּאתִי אֵלֶיךָ כְּדֵי
לִשְׁמֹעַ אֶת עַצְמִי מְדַבֶּרֶת.